דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
נצרת עילית
דלג על בר עליון 1
בר עליון 1
דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על בר עליון 2
בר עליון 2
דלג על בר עליון 3
בר עליון 3
דלג על Banners
Banners

על שפת ים כנרת... ראיון עם ד"ר זאב דרורי מנהל המכללה

המכללה האקדמית כינרת שוכנת על חוף הכינרת, מול נוף הים וההרים. תארו לעצמכם שאתם קמים בבוקר למקום כזה, כשהשמים בצבע צלול, החול המדברי מקשט את הנוף בכמה גוונים מוזהבים, והרוח מלטפת את צווארכם... לפעמים, יכול להיות, שלא יהיה לכם ברור אם נכנסתם בשערי אתר נופש או אל מכללה אקדמית.

"אני מוכן להתראיין כי אני בא להיות במחלקה הרב-תחומית של המכללה כינרת". מתחיל לומר ד"ר זאב דרורי. "יש שמונה חטיבות לימודים. בין היתר יש גם היסטוריה של ארץ ישראל, כלכלה, ניהול משאבי אנוש ופסיכולוגיה. אנחנו בחזון של המכללה, אומרים שאנחנו מרימים שני דגלים, את דגל המצויינות, מצד אחד, בכמה מחלקות שהן מובילות וייחודיות בישראל כמו אנרגיה גז ונפט, תעשיות מים, BSC  4 שנים. אין עוד כאלה מחלקות בישראל, גם לא בטכניון. יש לימודי ארץ ישראל, מלונאות ותיירות,שאלה שתי מחלקות מצויינות, בכלל לאקדמיה בישראל. זה צריך להוביל את המכללה, אי אפשר שכולם יהיו בסיירת, אבל כולים רוצים להיות כמו בסיירת. ואלה המחלקות שמובילות. הדגל השני, אתה חייב לתת פתרון למרחב שבו אתה נמצא מבחינת האוכלוסייה בישראל, לפתוח את השערים לאקדמיה, חלק ממשיכים ללמוד לתארים מתקדמים, חלק הולכים לעבוד בחברה הישראלית, כשיש להם בסיס אקדמי, יש להם יכולת חשיבה יותר טובה, יכולת קבלת החלטות יותר טובה, הם משתלבים בארגון יותר טוב. אני מתוך ראייה עסקית לקחתי את התפקיד הזה".


ספר לי קצת על עצמך ברמה האישית , מה הדברים שנעשו בתקופתך במכללה?
"המכללה הזאת כינרת רשומה כראשונה כמעט בישראל. אני הגעתי למכללה ב 2007, עם ניסיון יחסית עשיר ומגוון מאוד, היתה לי גם קריירה בצבא. הייתי אולי איפהשהו בגיל טיפה כבר מבוגר ולמעשה המכללה הפכה כמעט לפרוייקט חיים.כשבאתי, לא היו מספיק בתים, כיתות ומעבדות וגם לא היה ניהול ארגוני כמו שאתה מצפה בארגון מסוג כזה, וגם התשתית האקדמית כולה היתה מבוססת על בר אילן. ולמעשה, מה שצמח במכללה, קודם כל שיתוף פעולה אקדמי ומנהלי, עם הנשיא, שמתמשך בשנים האחרונות יותר ויותר. בצד הפיתוח האקדמי נוספו פה מחלקות מובילות וייחודיות בישראל, כי אין עוד מקום כזה בשום אקדמיה. זה המקום היחידי בישראל שמקבלים בו תואר מהנדס BSC  באנרגיה גז ונפט, שגם המועצה להשכלה גבוהה אישרה. אותו הדבר לגבי הנדסת תעשיות מים. פה המקום היחידי, גם בטכניון, שבו מלמדים תעשיות מים. הסגל של בית הספר להנדסה הם  אנשי הטכניון או אנשי רפאל, אלה אנשים שגם ברמה מעשית וגם אקדמית גבוהה ביותר. גם במחלקות חברה ורוח כמו לימודי ארץ ישראל או תיירות, אלה מחלקות מובילות בארץ. אני מלמד כמעט כל השנים בתוך המחלקה ללימודי ארץ ישראל, שזה תחום שלי באקדמיה.זה משלב חברה, ביטחון, היסטוריה צבאית, היסטוריה של מדינת ישראל, תפיסת הביטחון של מדינת ישראל, גרילה וטרור וכדומה. כשבאתי, הדבר הראשון שהתבקש זה לבנות קמפוס. בשלב הראשון שלי פה היה מאבק על הספרייה. ספרייה היא לב של אקדמיה. ולכן שכנעתי את הועד המנהל שגם המכללה תיתן כסף. מי שנותן מקבל. זוהי ססמת חיי. יש אצל רחל המשוררת שורה שאומרת "ולתת רק לתת כלום לא די?". אם אתה יודע לתת אתה מקבל. אחרי שהתורמים החליטו לא לתת את הכסף, שלושה שבועות אחרי שבאתי, שכנעתי את הועד המנהל שאנחנו מקימים, וביקשתי עוד פעם פגישה עם המשפחה התורמת- משפחת סקלאר, משפחה יהודית,שתורמת הרבה מאוד לישראל. כשבאתי לשם, הם לקחו אותי ערב קודם לסיור בשיקאגו.זוהי עיר אדריכלית יוצאת דופן. אני הייתי בעיר הזאת שש פעמים, כי  כל שנתיים יש שם כנס חוקרי צבא, חברה מכל העולם, ואני מרצה שם כל פעם. דורית הראל, שהיתה בת זוגי, היא זאת שעיצבה את יד ושם, היא הראתה לי את כל הבתים, בתור מעצבת. שנה ומשהו אחרי זה, דורית מתה בבית, בידיים שלי. היתה לה מחלה, זה היה בעיתונות.לאחר מכן, אבי המשפחה, רוברט סקלאר, רצה בכל ליבו להקים את הספרייה. זה כבר ה 30 שנה למותו. אלמנתו רצתה לתת לי את הצ'ק באופן אישי, אמרתי שאני לא יכול כי אני מייצג את המכללה, ואז הם נתנו לנו מיליון וחצי דולר. מי שהלך איתנו זה קרן רשי (קרן רשי היא קרן פרטית ועצמאית המקדישה את מאמציה לקידום אוכלוסיות מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל, בדגש על ילדים, בני נוער וצעירים). וכך בנינו את הספרייה שהתקציב שלה היה על 30 מיליון שקל, וסיימנו את בנייתו ב 25 מיליון שקל, לא הוצאנו גרוש בלתי צפוי מראש. בנינו ספרייה שנבחרה כאחד מעשרת הבתים הציבוריים היפים בישראל. לצורך בניית המכללה גייסתי את כל חבריי למטרה לעזור להפריח את המכללה בכינרת שתפקידה לחולל שינוי אקדמי, חברתי, תרבותי באיזור הצפון. אחד מהם ד"ררוני וינקלר, חבר מגיל 3, הוא הביא לכאן את יעל רכוב, שבאה ללמד לפני 13 שנים, כדי שתתרום פה למצויינות, היא פילנתרופית. בעלה נפטר לפני חמש-עשרה שנה. היא הגיע לבית ספר להנדסה בירושלים, ועינינו ככה הצטלבו. היא סיפרה לי שהיא רוצה לבנות בירושלים מעבדות על שם אחי רכוב, בעלה שנפטר, שהיה גאון עולמי. האדריכל גבי שוורץ, שהיום אדריכל מוביל בישראל, בנה בית ספר להנדסה על שם אחי רכוב. היום, אותה יעל, היא אישתי. התחתנו לפני ארבע שנים, יעל ואני, כל אחד עם הסיפור שלו. אנחנו ארבעה בבית, אני עם דורית, היא עם אחי".

כיצד יוכל סטודנט שסיים לימודי בי איי להשתלב בשוק העבודה, איך הוא יוכל להשתלב באיזור הצפון?
"אחד הדברים העקריים ששמנו לנו בחזון שלנו, זה שסטודנט שיוצא מפה, חייב שיהיה לו מקצוע ביד. קראנו לזה "תואר פלוס". כלומר, את לומדת לדוגמה תואר אקדמי, אבל בצד זה תקבלי עוד תוכנית לימודים כזאת או אחרת שתכשיר אותך, או אולי תשלב אותך כבר בעבודה. למשל, מי שלומד לימודי ארץ ישראל, יכול לבחור בקורס מורי דרך, שהוא שנה וחצי, אחד הקורסים הקשים ביותר. כלומר, סטודנט שמסיים פה, יש לו מקצוע של מורה דרך. דוגמה נוספת, חברת HP, שהיא אחת מהחברות המובילות בישראל, יש להן פה במכללה משרדים. יש 12 סטודנטים שבמהלך העבודה בשנה ג' ו ד' מתחילים ועושים פרוייקטים. מובטחת להם עבודה ב HP במידה והם מראים בשנה רביעית שהם באמת בסדר. אותו הדבר אנחנו עושים עכשיו אצל עמוס רולידר,בתוכנית ללימודי מדעי ההתנהגות. ABA זו תוכנית לאקדמאיים בעלי תואר ראשון שאנחנו מכשירים אותם, תוכנית מאוד מושקעת, שנתיים לימודים, תואר נדרש מאוד מקצועי, איך להתמודד עם אנשים בעלי לקויות, על סף הגבול האוטיסטי.אנחנו הגענו בעצם להסכמיםעם שתי מכללות חינוך שנותנות BED, מורים, ממכללת אורנים וממכללת אוהלו שבקצרין, שמכירות בכל תוכניות הלימודים שפה. זה מאוד כדאי לערבים וגם ליהודים. גם לערביות שלומדות פה מהמגזר, כי בעצם היא יודעת שאם היא מוסיפה עוד שנה, שזה בעצם הפרקטיקה, תרגול בבתי הספר וכדו' היא מקבלת לא רק BA, אלא אחרי 4 שנים,BED. אם זה בבית ספר להנדסה, הסטודנט יקבל כתוצאה מזה מורה למדעים מדוייקים ,פיזיקה, מתמטיקה, בכל בתי הספר התיכון בישראל. זו תוספת מאוד גדולה לכל מי שלומד במכללה. בפועל יש לנו הצלחה מאוד גדולה, למעלה מ90 אחוז השמה. הבוגרים שלנו משתתפים בתעשייה בצפון ולאו דווקא בצפון. בקרוב תהיה רכבת לבית שאן וזה יקל על חלק מהאוכלוסייה על ההגעה. יש פה גם הכוון תעסוקתי. זה פרטני לבוגרים ולסטודנטים של המכללה למציאת עבודה. יש שיתוף פעולה עם גופים באיזור, עם למעלה ממאה גופים במציאת משרות.אתה צריך לצאת מפה עם מקצוע ביד, וגם אנחנו עוזרים  לך להשתלב בעבודה.שמנו בתוך הצוות שלנו מישהו שימשיך לעקוב עם כל אחד איפה הוא עובד, איך הוא יסתדר אולי יהיה אפשר לעזור לו. בכנס הבוגרים, בין היתר, אנחנו מביאים לפה יריד תעסוקה".
"רצינו לשחזר את תחנת הרכבת כפי שהיתה לפני 110 שנים, ב 1905. תחנת הרכבת ההיסטורית בדיוק כמו שהיא היתה. אנחנו דרשנו בהסכם שזה ישמש את מרכז לימודי ארץ ישראל. מרכז לימודי ארץ ישראל זה לימודי BA עכשיו נלך על MA, תואר שני בלימודי ארץ ישראל ושלושה מרכזי מחקר שיש לנו: מרכז מחקר לימודי ארץ ישראל על שם בורנבלום (הקתדרה על שם בורנבלום לחקר ההיסטוריה של ארץ ישראל, קשורה לחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כינרת).  2. מרכז מחקר לחברה, שלום, וביטחון על שם דן שומרון. והמרכז השלישי,המרכז לארכיאולוגיה גלילית, שבראשו עומד  ד"ר מוטי אביעם. בראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל עומד ד"ר יקי אשכנזי. הראשון שהקים את המחלקה זה פרופ' חיים בן דוד שהוא עומד עכשיו בראש מרכז בורנבלום. המחלקה ללימודי ארץ ישראל היא בעצם האמפריה שלהם. המכללה הכפילה את שטחה במהלך השנים האחרונות. למעשה, אנחנו אומרים שהבתים זה לא העיקר, העיקר זה חיי התרבות. כל שבוע יהיה פה אירוע, כל שבוע יהיה פה אומן. תהיה ועדת מגורים של הסטודנטים ויחד הם יחליטו מה מתאים".

איזה הטבות ניתנות לסטודנט שמגיע ללמוד פה?
"בעקרון הבעיה של מכללה בפריפריה זה העניין של התחבורה.למעשה, הבנו שצריך לבנות את המעונות. בלי מעונות סטודנטים, למכללה יש בעיה מאוד גדולה מכיוון שהיא מאוד רחוקה. יחד עם ד"ר יוסי ורדי,שהיה באותה תקופה בוועד המנהל שלנו, הקמנו מעונות סטודנטים. ומי שעמד בראש, טרכטנברג (פרופ' מנואל טרכנטברג, לשעבר יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה). אנחנו היחידים שבנינו מעונות בישראל השנה. היתה עזרה כפולה של מדינת ישראל. בדרך כלל אנחנו מתרעמים על המדינה. אבל במקרה של מכללת כינרת, המדינה עזרה מבחינה כספית בשני תחומים: מינהל מקרקעי ישראל נתן 14 דונם לבניית מעונות ללא כסף, בתנאי שייבנו מעונות תוך שנתיים. ובמקביל, הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה סייעה למכללה בסך הכל בסדר גודל של עשרה מיליון שקלים. פה המחיר הממוצע למעונות הוא 1,000 שקל. כשיש בעיות סוציואקונומיות, עוזרים במלגות. כל מי שמגיע עם פסיכומטרי או פסיכוטכני גבוה של 600 ומשהו הוא לומד בחינם. אם הוא בהנדסה, הוא לומד 4 שנים בחינם, אם הוא בחברה ורוח הוא לומד 3 שנים בחינם. דרוזים לומדים במכללה בחינם. אני מאמין שאני נותן להם מה שמגיע להם בחברה הישראלית, כי זה לא יכול להיות שבתי הקברות שלהם מלאים אבל החברה הישראלית לא יודעת להתנהג איתם כמו שצריך. יש גם בתוך המכללה מלגות למעונות. כל מי שבא למחלקה לאנרגיה, גז ונפט, מקבל שישה חודשי מגורים בחינם במעונות. לחיילים, שנה ראשונה זה בחינם. סביב המכללה יש 6 מיליון שקל למלגות בשנה, מלגות של מפעל הפיס וגופים אחרים. אין דבר כזה שכסף יעצור, לא בגלל כסף מישהו לא ילמד. אם זה היה תלוי, בי כל חייל משוחרר היה מקבל את לימודיו בחינם".

"אחת התוכניות היפות בקמפוס נקראת"סחבק"- סטודנט חונך בקמפוס. כלומר, אם אתה שנה א' ואתה לא מסתדר מאה אחוז, סטודנט בשנה ב' או ג' או ד' יסייע  לך לעבור את השנה הראשונה והשניה, שהן הקשות יותר והוא יקבל על זה מלגה. הוא מסייע לך והוא צמוד לך כדי להעביר אותך את שנות הלימוד. יותר מזה, פתחנו בשנה שעברה, בעזרת דיקן הסטודנטים, חנן הורוביץ, כיתה ייחודית שכולה מכוונת לבעלי מוגבלויות. יש גם ליווי אישי כאשר נותנים מענה לכל סטודנט, כל אחד לפי צרכיו, והדבר הזה נותן להם את האפשרות לסיים את הלימודים. יתרון נוסף במכללה זה היחס האישי. לא יודע אם היית יכולה להתקשר למרצה שלך ב 12 בלילה. הסטודנטים שלי מעבירים אס אמ אסים ומתקשרים ב 11-12 בלילה לקראת המבחן וכל מיני. אתה מכיר כל אחד שמדבר איתך, והכל הופך למשהו כל כך אישי. ואני מרגיש את זה גם ביחס האישי שהם מחזירים לי. זה מהמם גם היחס האישי שאתה מקבל בחזרה. כל הסטודנטים אומרים לי תרגיש טוב אם לא באתי לאיזה שיעור".


חוץ מהנושאים האקדמאיים, מה המכללה מציעה לסטודנטים מבחינת בילויים?
"אחד הדברים היפים בעמק הירדן, זה נוף אחר באקדמיה. את רואה כל הזמן את הכינרת, זה מדהים. את יושבת בחדר ממוזג וחלונות ענקיים. יש פה אוירה יוצאת דופן. יש לסטודנטים מבחר גדול של חיי לילה. הם לא נוסעים לטבריה, הכל פה במרחב. אנחנו הולכים להשקיע הרבה מאוד כסף בתרבות. לא יכול להיות שלא כל שבוע יהיה פה אירוע חברתי-תרבותי של הסטודנטים, שהם גם בוחרים אותו, לא המכללה בוחרת להם. מעבר לזה, אנחנו הולכים להקים מועדון גלישה של המכללה. יש חוף שאנחנו מפתחים אותו לחוף של גלישה, וסירות וחתירה וקיאקים וכל זה. אין את זה בכל מכללה או אוניברסיטה".

מה אתה מתכוון לעשות לאחר הפרישה?
"כרגע התוכנית היא לסיים את הספר שחקרתי כמעט שש שנים, ביוגרפיה של הרמטכ"ל לשעבר,מפקד מבצע אנטבה (יונתן נתניהו). אני מתכוון לנסוע לאנגליה לכתוב ולחזור לפה. זה יהיה במהלך תחילת שנה הבאה.אחזור לסמסטר ב' בתור ראש מחלקה של הרב תחומי, ואני רואה את זה כשליחות חברתית. אפשר להתווכח ברמה האקדמית, ואני מציג את זה לא סתם כך, שבעידן של המאה ה 21  אדם שלא לוקח מספר תחומי לימודים ולא מרחיב השכלה ומתמקד בחוט המחט, הוא לא יצליח להתמודד עם האתגרים של המאה ה 21. דווקא מי שלומד לדוגמה ,כלכלה, וניהול משאבי אנוש, וטיפה פסיכולוגיה וסוציולוגיה, אני אעדיף לקחת אותו אליי לארגון, כי הוא מפתח את האופקים שלו. לכן המחלקה הזאת היא גדולה, והיא גם נותנת את התשובה למרחב שאנו חיים בו".

איך אתה מסכם את שנותיך במכללה?
אחת הבעיות של כולנו היא, איך שמים חזון ובסופו של דבר מגשימים אותו? כשאני מסכם תפקיד כזה, אני שם חזון חמש שנים קדימה. איזה יופי שהצלחת לעמוד ביעדים ובמטרות, כששמת לך לתוכנית החומש לבנות את המכללה,את הספרייה, את בית הספר להנדסה, לשקם את תחנת הרכבת ולהפוך אותה למרכז לימודי ארץ ישראל, למשהו חי ותוסס לסטודנטים ללימודי BA וללימודי MA, ותוכנית של קורס מורי דרך, ומרכז מבקרים פתוח,ולבנות מעונות לסטודנטים. גם התוכנית האקדמית מאוד התקדמה. בויכוח גדול עם המועצה להשכלה גבוהה ועם הועדה לתכנון ותקצוב, קבענו שהספרייה היא  ספרייה ציבורית, שפתוחה לכל תושבי עמק הירדן. גדולי כל הסופרים והמשוררים באים לפה וזה פתוח לקהל הרחב. הספרייה הזאתמהווהאבן שואבת לכל המרחב בפעילויות. אנחנו גם העברנו אלינו את ספריית בית גורדון. אנחנו מדברים על 70 אלף ספרים, כתבי עת וכתבי יד נדירים שנאספו במשך עשרות שנים מאז א. ד. גורדון. יש פה לגילאי בתי הספר היסודי את המכון למצויינים, על פי הקריטריונים של משרד החינוך. גם מגיעים לפה כל שנה עשרת אלפים תיכוניסטים לתוכניות שהן אטרקטיביות לנוער, במתמטיקה, פיזיקה, לוויינים, יחד עם נאס"ה. נוער שרוצה את המצויינות וללמוד קצת יותר מחוץ לשגרה של בית הספר. זה תפקידנו במכללה לתת להם את האפשרות כבר שהם בתיכון, האפשרות להגיע למכון וייצמן או לטכניון, ולא להישאר פה במכללה וזה בסדר. זה מפעל אדיר של מצויינות נוער. דבר שאני מאוד גאה בו זה מכון דן שומרון. במהלך הזמן הקמנו חוקרי צבא-חברה בישראל מכל האוניברסיטאות בישראל. הדבר הכי יפה במכללה הזאת הוא שאנחנו ממש כמו משפחה. לאנשים איכפת ממך, אין שעה שאי אפשר להתקשר פה".

הדפסשלח לחבר
דלג על Banners
Banners
עבור לתוכן העמוד